כאלו אנחנו…נשאבים לשגרה ואלופי הדחיינים.
עד שהגיע היום שבו החלטתי שזהו זה- היום זה קורה. (אולי כי הבוסית סתם עצבנה באותו יום :))
יצאתי לדרך:
התקשרתי לבן הזוג לתאם תאריך וסימנתי וי.
שלחתי זימון לבוסית שלי אודות ימי חופש וסימנתי וי.
התחלתי לחפש טיסות בשלל האתרים המבטיחים את הטיסות הכי זולות עד שמצאתי את הטיסה שלנו, שלחתי לבן הזוג לאישור וסימנתי וי.
הייתי נורא מרוצה מעצמי וסימנתי וי
ואז….פתאום הכתה בי ההבנה שזה ממש, אבל ממש לא משתלם.
למה?
כי אם יש לי חופשה של 4 ימים בלבד ומתוכם יום אחד לפחות יתבזבז על נסיעה לנתב"ג+טיסה+הגעה למלון אז מה כבר נשאר לנו מהחופשה? 3 ימים גג. ממש לא כדאי.
הבנתי שעדיף לי לקחת את הכסף שתכננתי להוציא על הטיול בחו"ל ולפנק את עצמי ואת בן הזוג בחופשה ישראלית משובחת ומפנקת. כן, מפנקת. כי גם לדחיינים מגיע להתפנק.
ומסתבר חברים, שאפשר ממש להתפנק בארץ מבלי לגעת בקרן ההשתלמות או כל חסכון אחר.
התחלתי לחפש מלון בארץ שמתאים לציבור הדתי. כזה שמתקיימות בו תפילות מסודרות גם בימי חול. כזה שמציע אוכל כשר ברמה גבוהה (אמרנו להתפנק לא?!) ומאפשר לחכות בין 3-6 שעות בין בשר לחלב, כזה שיש בריכה מחוממת עם שעות נפרדות, כזה שמצד אחד אוכל להרגיש בו בבית ומצד שני להרגיש בחו"ל.
לא תאמינו, מצאתי את המקום- מלון לביא.
וכך, היו לנו ארבעה ימי חופשה בארץ, במלון לביא.
ואוי כמה שאנחנו ניצלנו אותם עד תום….
מה עשינו?
ניצלנו את תחילתו של החורף כדי לטייל באזור.
התחלנו בקטנה
במסלול קצר בנחל תבור. בכל זאת, צריך לאט לאט שלא יתכווצו השרירים…
המשכנו לתצפית שעת הדמדומים מהממת על בקעת גינוסר והכנרת. אפילו לא אנסה לתאר את המראה במילים. חסר סיכוי!
ניצלנו את היום החמים יותר לטבילה במעיין החמישה הקסום ששוכן ליד שדמות דבורה וקרוי ע"ש 5 לוחמים שנהרגו בצוק איתן.
ומכיוון שאנחנו מאוד רוצים שהבת שלנו תמצא חתן בשנה הקרובה אז לא ויתרנו על ביקור בקברו של רבי מאיר בעל הנס בטבריה (אעדכן בהמשך אם זה עבד…).
ארוחות הבוקר במלון השביעו אותנו עד שעות הערב ואז יצאנו ליהנות מחוויות גסטרונומיות במגוון המסעדות המשובחות שבאזור.
מה אגיד ומה אומר….היה מושלם.
מי צריך חו"ל?
היו לנו 4 ימי חופשה מושלמים ומנוצלים עד הדקה האחרונה.
מה צריך יותר מזה?
היה הראשון לכתוב תגובה