אז בוודאי יעניין אתכם לשמוע שהתיירים שמבקרים בישראל מתארים חוויה אנתרופולוגית מרתקת והיכרות עם עולמות שונים בתכלית מעולמם. זה מה שמושך אותם יותר מכל דבר אחר- המפגשים האנושיים.
ואין כמו ישראל למפגש עם עולמות שונים, משונים ומגוונים.
באותה מידה גם התייר הישראלי שמבקר בחו"ל משלב בתכנית הטיול מפגשים עם ההיסטוריה, התרבות והקולינריה המקומית. בין אם זה ביקור בכנסייה עתיקה, מפגש עם יוצר מקומי או טיול טעימות בשוק.
זוהי הבשורה החדשה- תיירות מפגשים.
לא רק בילוי באתרים ובאטרקציות אלא מפגשים בלתי אמצעיים, פנים מול פנים, עם תושבי המקום.
אפשר "סלפי?"
נינה גרינבוים, אחראית פיתוח תכניות ב "ביו-תור"- מרכז המתמחה בסיורים בדגש על חקלאות אורגנית והדברה ביולוגית בקיבוץ הדתי והשיתופי שדה אליהו, מספרת לנו: " קיבוץ שדה אליהו מוכר בעולם כמוקד משיכה לתיירים בשל החלוציות והחשיבה מחוץ לקופסה שלו בתחום החקלאות. עם זאת הופתענו לגלות כי התיירים שביקרו בקיבוץ דיווחו כי המרכיב המעניין והמשמעותי ביותר בסיור היה עבורם דווקא המפגש הבינאישי עם חברי הקיבוץ שהדריכו אותם או שפגשו במהלך הסיור. כל המדריכים הם קיבוצניקים ולרבים מהם סיפור אישי מרתק של עלייה לארץ. התיירים מרותקים לשמוע את הסיפורים האישיים ובמיוחד על ה"חיה" הזו שנקראת "קיבוץ שיתופי". הם לא מכירים את זה ומתקשים להאמין שבכלל קיימת תופעה כזו. הם נפגשים עם חברי הקיבוץ ושואלים אין סוף שאלות על מנת להבין מה זו קהילה שיתופית ומהם האידיאלים שבזכותם היא שורדת. הסיור מוביל את התייר בתוך הקיבוץ ובשטחים החקלאיים. במהלכו התיירים נהנים מהמפגש האותנטי עם בני המקום. הם מבקשים להצטלם על רקע חדר האוכל או בית הכנסת, על רקע השדות, ומתרגשים מחוויית הפשטות של ארוחת צהריים קיבוצית" .
המפגשים הללו הם WIN WIN SITUATION. התייר נהנה ממפגש אנושי מרתק, התושב המקומי חושף את אורח החיים המיוחד שלו וסוכן הנסיעות נהנה מהעובדה שהוא ממותג כמי שמכיר היטב את התרבות הישראלית
עוד פגישה ועוד פגישה
גיוון האוכלוסייה והמורכבות האנושית בישראל מזמנים מפגשים אנושיים רבים אשר משאירים רושם רב על התיירים. הם פוגשים את החקלאי מהצפון, את הנזיר הבודהיסטי מירושלים ואת מרגלית זינאתי מפקיעין. הם מבקרים בביתה של משפחה אתיופית ובסטודיו של אומן ערבי ישראלי שגר ביפו. הם מבקרים במפעלי הייטק שהוקמו במטרה לקדם כלכלית את יישובי הפריפריה ושומעים את הסיפורים האנושיים של יוזמי המפעל והעובדים בו.
הם חוזרים לביתם עם אסופת רשמים שמלווה אותם עד הביקור הבא שלהם בארץ. ולאחר זמן מה הם חוזרים עם החברים שלהם או בני משפחה ולא מוותרים על אותם מפגשים הזכורים להם לטוב מהביקור הקודם.
לא רק תרבות
תיירים רבים מתעניינים במפגשים מסוגים נוספים שאינם דווקא היסטוריים או אנתרופולוגיים.
נינה מוסיפה ומתארת: " מרכז ביו-תור מושך אליו תיירים מכל העולם המתעניינים גם בחקלאות הישראלית. הם מרותקים לתחום ההדברה הביולוגית ותחום החקלאות האורגנית שאנו חושפים בפניהם במהלך הסיור בקיבוץ. הם עוצרים בשדה האורגני ומתרשמים מעבודה חקלאית בת ימינו, ובחברת "ביו-בי" הם נפגשים עם הייטק חקלאי במיטבו."
בשורה התחתונה, כנראה שבעידן הנוכחי, שבו הטכנולוגיה מתפתחת מרגע לרגע, אנשים מבקשים לחזור אחורה אל החום האנושי. אל האנושיות. אל המפגשים פנים מול פנים, ולא פנים מול מסך. אנשים מבקשים לחוות חוויות רגשיות עם תוכן אנושי ולא חוויות רגעיות שחולפות ונעלמות בין רגע.
תיירות המפגשים נותנת לכך מענה ומחברת בין עולמות.
היה הראשון לכתוב תגובה