א: הטאבו האחרון:

אנשים מוכנים לדבר על הכל (טיפולי פוריות, משברים בזוגיות, קשיים בעבודה, דיכאון), אבל ימנעו מטאבו אחד – כסף.

הסוגיה  "כמה אני מרוויחה" שקולה בתפיסה שלנו למדדים של הצלחה, הוקרה, הערכה ושווי. אך היא מקושרת גם לסוגיות של אשמה, בלבול ובושה. הסוציולוג דניאל בל כינה את התקופה הנוכחית "עידן קץ האידיאולוגיה". הוא טען שמתחילת המאה ה-20, הוויכוחים על אמצעים והדרכים להשגתם באים במקומם של הוויכוחים הפילוסופיים על אידיאולוגיות וערכים. במהלך הזמן זנחנו שאלות כמו מה נכון, ראוי, צודק ומוסרי, ואימצנו שאלות כמו איך, מתי, ובעיקר כמה.[1] אם נאמץ גישה פוסט מודרנית זו, חשוב שנזכור שלמרות שכסף ומשאבים הם המדד המובהק להצלחה בעולם קפיטליסטי, ערכו של כל אדם, באשר הוא גבר או אישה איננו מוצר עם תג מחיר נקוב. מטרתי אינה להפוך את הכסף לעיקר אלא בהינתן חשיבותו היחסית,  לחולל דרכו שינוי בתפיסת אדם את עצמו.

אחת הסיבות הרווחות שנשים מצדיקות עבור עצמן קבלת שכר נמוך, נעוצה בגידול ילדים שמתבטא בירידה בהיקף שעות העבודה (תוך התעלמות מסוגיית התפוקה). סיבות נוספות כוללות נוכחות נשית מוגברת בענף פחות רווחי (לואו-טק\מגזר ציבורי), צפי (חברתי) שמשכורתה תהיה משכורת משנית בבית, הנאה וסיפוק מהעבודה ("אני נהנית", "העבודה משמעותית ומספקת", "יש לי חופשות נוחות אז זה מפצה על שכר נמוך"), קשיים פיננסים של החברה, קושי בניהול מו"מ ומבוכה לנהל מו"מ, אי ידיעה איך "לכמת" את המושג "שכר הוגן", תקווה שיראו את השקעתן והן יתוגמלו בעתיד, והרשימה ארוכה. 

ב. חדר משלך, כסף משלך

פערי השכר בין נשים לגברים, שנעים סביב  32%, הם עובדה סטטיסטית.[2]  אין זו העוולה היחידה שמזמן שוק התעסוקה הישראלי והעולמי. למרות שאין במאמר זה מתווה לשינויי עומק מוסריים, אולי דון-קישוטיים (נשים זכאיות לשכר שווה, כל אדם עובד ראוי לשכר הוגן). ואולם, גם שינויים קטנים אינם ניתנים לנו מן המוכן. הם דורשים תביעה אסרטיבית ועיקשת. מבחינתי, מעבר לרווח האישי, מדובר בצעד קטן אך הכרחי לעבר צמצום פערים וצדק חברתי.     

כפי שאמרה וירג'יניה וולף "אישה חייבת כסף משלה וחדר משלה" –לכסף יש ערך לא רק בפני עצמו אלא גם בזכות החופש שהוא מקנה, העצמאות שהוא מאפשר והשחרור שלנו מתלות בגברים. אישה שמשתכרת היטב היא, באופן פוטנציאלי, אישה חופשיה עם יכולת בחירה בכל היבט בחייה.  

השינוי שאני מציעה מקורו, לפני הכל, בנו, בתודעתנו.  הוא נובע מהכרת ערכנו,  מדרישה לקבל את תמורה ראויה לעבודה שלנו, מחוסר פחד לנקוב במחיר של איכות וניסיון מצטבר, משיח  של מספרים, תפוקות ומדדים.

בפגישה שקיימתי עם מנכ"לית של חברה מוכרת בהייטק,  ביקשתי להבין למה היא אינה מעלה את שכר המנהלות בדרג הביניים בחברה ביחס ישיר לביצועים המעולים שלהן, אלא רק כשהן מקיימות מו"מ אסרטיבי ומאיימות לעזוב את החברה. היא ענתה: "אני אשלם לעובדת את השכר הנמוך ביותר שישמור עליה שבעת רצון". בפועל, כשמגיעות שיחות השכר, נכנסים אליה המנהלים, דורשים ונוקבים במספרים ברורים והנשים או שנמנעות מלבקש או שמבקשות העלאות נמוכות או שמבקשות העלאה ראויה אך לא מתעקשות עליה, מתוך שאיפה שיכירו באיכות עבודתן ומסירותן וזה יתוגמל ללא דרישה. ומה מתקבל? מראית עין של שביעות רצון.  המסקנה היא: אם לא נאמר את מבוקשנו ישירות – לא נקבל אותו.

 עברתי את מסלול הייסורים והיש‏‏ירוּת בעצמי. "לקח לי שנים" (תרתי משמע) לבצע שינוי תפיסתי בנוגע לשווי שלי וליכולת להציב ערך כמותי, במספרים, להצלחות מקצועיות ולניסיון. ייתכן שהתסכול מהפער בין ההשקעה וההצלחות שלי לבין המספר שפגשתי בתלוש השכר – היה קטליזטור לאותו שינוי. מצד שני, התסכול הזה כנראה איננו תנאי מספיק, ויעידו אלפי הנשים שנמנעות מן הצעד הזה.

 אני בטוחה שאתן מכירות את התחושה לקראת ניהול מו"מ לתפקיד חדש או בהכנה לשיחת הערכה שנתית. אתן יודעות שהעבודה שלכן אינה מתוגמלת כראוי. אם אתן עובדות בשוק הפרטי, אתן מבינות שהעבודה שלכן מעולה ומביאה לצמיחה של החברה וגם יודעות שאתן זכאיות למשכורת גבוהה יותר. אפילו אותן נשים שיכולות לכמת את ערך עבודתן אינן מגיעות לפגישות על שכר כשהן מגובות במספרים ואינן לוקחות ownership על הפרויקטים וההצלחות שלהן.   

הבחנתי שבמפגשים המכריעים הללו אני והרבה מהנשים המבריקות סביבי נאלמנו דום. נשים נוטות לקבל את ההצעה הראשונה שמוצעת להן, מבלי להציע הצעה נגדית. אנחנו נוטות ליצור שיח כללי ומעורפל, לדבר במונחים מרוככים, להציג טווחי שכר ונכונות לפשרה משמעותית ביחס לדרישה שתכננו להעלות זמן רב. הקושי ברור:  נשים רבות חשות מבוכה וחשש שבקשתן תיתפס כתוקפנית, ובלתי מתחשבת. קל וחומר בעתות של אי יציבות וחוסר ודאות בחברה או סביב נסיבות אישיות שנתפסות בעיניהן כבעייתיות, דוגמת הורות לילדים קטנים וירידה בהיקף שעות העבודה.

ג. מהלכה למעשה

הנה כמה מחשבות וכיווני פעולה באשר להכנה לפגישות שכר, בניית טיעונים מבוססים ויצירת שדרי ביטחון בכישורים ובביצועים שלנו. לא כל הרעיונות הללו תקפים לכל מועסקת, בכל מגזר ובכל הקשר. שכן, ישנן נשים רבות שאופי עבודתן, חשוב ככל שיהיה, אינו מאפשר תחשיבי תפוקה ישירים.   

 1. נהלו מו"מ בכניסה לתפקיד חדש

חשוב להשקיע בניהול מו"מ קצר וענייני, במסגרתו תציגו את דרישותיכן וציפיותיכן. למעמד הפתיחה חשיבות רבה, משום שעליות השכר במרבית החברות, לאורך השנים, יהיו ע"פ רוב מתונות. לכן, ניתן לחשוב על סכום בסיס, לצד מדרגות שכר שייגזרו מביצועים או יהיו אחידים בפרקי זמן קבועים שתגדירו מראש. למשל, שכר בסיס של 12,000 ₪, עם עלייה של 3,000  אחרי 3 חודשים וקפיצה נוספת שתיקבע מראש לאחר חצי שנה. בהקשרים שמאפשרים זאת- צרו זיקה ישירה בין ביצועים (הגדלת היקף הלקוחות\החוזים\נתח שוק וכו') לבין שכר והגדירו קשר זה מראש.

2. בקשו פידבק מהבוס לאורך השנה 

הרבה פעמים אנו בוחנות את הצלחותינו והישגינו בעיניים סובייקטיביות ובטוחות שאנחנו עושות עבודה מקצועית מעולה. עם זאת, חשוב מאוד לקבל פידבק עקבי ולהבין כיצד אנחנו נתפסות בעיניי המנהלים הישירים. לא בכל חברה נהוג לספק פידבק כזה באופן שוטף, לכן חשוב להדגיש בפני הבוס, שדעתו חשובה לכן ושחשוב לכן להשתפר ולעמוד בסטנדרטים המקצועיים המצופים מכן. מומלץ גם לציין באופן גלוי, שקבלת פידבק לאורך השנה תאפשר לכן להישאר עם היד על הדופק ביחס לדרישות והציפיות ולא "תתפוס אתכן מופתעות" אחת לשנה. חשוב לשדר ((בהנחה שזה אכן מה שמתרחש במציאות), כי אתן משתפרות באופן מתמיד ועומדות בציפיות שהוגדרו לאורך השנה. השיחות יאפשרו לכן לזהות נקודות חלשות הדורשות שיפור ומיקוד ולהציג אותן בסוף השנה במהלך שיחת ההערכה.

3. דעו את שווי השוק שלכן

לקראת השיחה חשוב מאוד, במידת האפשר, לבדוק את שווי השוק שלכן. ניתן להשתתף בסקרי שכר ענפיים ולקבל שווי שוק אונליין, או להוציא את הנתונים מאתרים אמינים ולדעת כמה מרוויחים עובדים בתפקידים דומים עם ותק כשלכן, בחברות בגודל דומה בענף זהה. אתרים מומלצים לבדיקה הם: Glassdoor, LinkedIn ו-Indeed.  בנוסף, חשוב לנסות ולהבין את טווחי המשכורות בחברתכן, כולל של הגברים בעמדות מקבילות כדי לדעת שציפיותיכן ריאליות. חשוב מאוד שנגיע לשיחות השכר כשאנחנו מכירות היטב את מצב השוק ויכולות להציג נתונים אלה. כאשר שואלים אותך מה ציפיות השכר שלך, מומלץ לנקוב בשכר X ולציין שהוא השכר המקובל למשרה ולוותק שלך בחברות דומות או לחילופין לציין אם את בתהליכים נוספים, שנקודת הייחוס שלך היא שכר המקובל בחברה מתחרה.

 4. הכינו רשימת הצלחות

חשוב מאוד שנגיע לשיחות השכר כשאנחנו מסוגלות להציג הצלחה.  השקעתכן והצלחותיכן לעולם לא ידברו בעד עצמן ויתורגמו להעלאה אוטומטית. לכן, רצוי להציג מסמך מסודר של הישגים והצלחות (אם יש בידכן נתונים מהימנים), או לחילופין מסמך שמכיל תשומות זמן, מאמץ, כישרון, דמיון, תעוזה, יצירתיות ואכפתיות.

מסמך כזה יסייע לכן לקשור בעזרת טיעונים מבוססים בין סכום ההעלאה המבוקש לבין ההצלחות בפועל, שלך או של הארגון.

שיר אלקיים לוצאטו

5. הציגו את הישגיכן בשיחת הערכה

 הכנתן מסמך הישגים והצלחות מקדים? זה הזמן להציג אותו.  זו ההזדמנות שלכן לשקף את תרומתכן לחברה לכל אורך השנה. חשוב מאוד, כאשר הדבר אפשרי, לדבר במונחים של הצלחות מספריות שמנהלים שמים עליהן דגש. סַפרו על ביצועים ותוצרים איכותיים, ייעול כלכלי שהובלתן, חיסכון והכנסות שיצרתן. מספרים ואחוזים ברורים יקשו מאוד על המנהל הישיר להתעלם מבקשתכן להעלאה.

6. תהיו [3]STAR

הרעיון מאחורי השיטה מניח שכל פרויקט שהובלתן כמית ובנוסף, ניתן לבודד את החלק שלכן בהצלחה, גם אם עבדתן בצוות וגם אם לא הובלתן את הפרויקט.[4]  

S – situation  – תארי את הסיטואציה – מתי ואיפה התקיים הפרויקט\פעילות.

T – task – תארי את המשימה\אתגר שעמדו בפניך. מדוע זה חשוב לחברה?

A – action – אילו פעולות נקטת? איך פתרת את הבעיה? מי עוד היה מעורב? איך באופן אישי לקחת ownership והובלת את הפרויקט או רכיב בו? מה הייתה התרומה שלך?

R – result – איך מדדת את התוצאות וההצלחה של הפרויקט? איזה תוצאות השגת? איזה הוצאות חסכת? הכנסות שהגדלת? כל תוצאה מדידה או מוערכת אחרת.

אשתף אתכם בתחביב מוזר:  אני מחפשת תפקידים והולכת לראיונות עבודה – לוודא עם עצמי שאני אכן מסוגלת לצלוח אותם ושאני נמצאת איפה שאני נמצאת היום מבחירה ולא מכורח. כשהתראיינתי לחברות רציניות ובחרתי לעבוד עם המודל הזה, החשיבה והתפיסות שלי על שווי שוק, איך להתראיין, מיצוב עצמי בשוק העבודה והבנת הערך שלי השתנו לבלי הכר.

אם אתן, מבחירה או מכורח, משתתפות בראיונות עבודה- התכוננו והכינו מראש דף המפרט פרויקטים שקידמתם. בטווח הארוך זה ישרת אתכן, כי תוכלו להשתמש במידע באופן טבעי, "סיפורי", ולא מהוסס. 

דמיינו שכל פרויקט שלקחתן בו חלק מתואר בפשטות ובבהירות – מה הובלתן, מה אתן עשיתן ואיזה תוצאות השגתן. אין תוצאות חסרות משמעות. הבאת לקוחות חדשים? הגדלת הכנסות? צמצמת עלויות?  להיות STAR זה לקבל ביטחון, להכיר בערך עצמי, לדבר את זה ולדרוש את זה. הצלחה שווה כסף.  

7. היו סבלניות וקבלו ביקורת

כדי לקיים שיחה אופטימלית, חשוב לשמור על פתיחות ותקשורת בינאישית מצוינת. הקשיבו לפידבק, לרבות לחלקיו הטובים פחות. בקשו דוגמאות, כדי שתוכלו לבחון את הדברים בנחת. מאוד מומלץ להימנע מוויכוחים ומהתשה של "הבוס", שעלולים להעיב על יחסי העבודה בהמשך. חשוב לצאת מהשיחה כשאתן מכירות בנקודות החזקות שלכן ומחויבות לשפר את הנקודות החלשות יותר, במהלך השנה הקרובה. בשיחה הבאה, שתדאגו שתיקבע לאחר רבעון\חצי שנה, הציגו מיוזמתכן את השיפור עם דוגמאות ספציפיות לנקודות החולשה.

8. אל תתביישו – בקשו!

על אף מה שנאמר, ברור ששיחות השכר יכולות למצוא אותנו מבולבלות ונבוכות. לא משנה כמה ניסיון צברת ומה רמת הבכירות שלך, סביר שתחושי מידה של אי נוחות לקראת הבקשה המפורשת. זכרי – אם לא תבקשי לא תקבלי. חשוב מאוד להימנע משיח מעורפל ומונחים מרוככים (דוגמת – "כמה שנראה לך", "אם נראה לך שמגיע לי", "אני מאמינה שמגיע לי") ולהגיד מפורשות: "לאור הישגי והביצועים שהצגתי בשנה החולפת, אני מצפה להעלאה. מהתייעצות עם קולגות באותו תחום וותק וע"פ סקרי שכר\מדדים ענפיים, הסכום המקובל הוא X".

9. דברו במספרים ומהר

הימנעי מדיבור מעורפל על "טווחי שכר". אם תדברי במונחים של טווח, כמעט תמיד תקבלי מהמעסיק את השכר בטווח הנמוך שהצגת. הגעת מוכנה? את מכירה את סקרי השכר ואת השכר המקובל בחברתך? צייני מספר ברור. הניחי מראש שקיים סיכוי שלא תקבלי בדיוק את השכר שביקשת. לכן, מומלץ לבקש שכר הגבוה ב- 5% לערך מעל לשכר שאת מצפה לקבל, כדי שיהיה לך קלף מיקוח במהלך המו"מ.

כלל ברזל של ניהול מו״מ:  הראשון שנוקב בסכום – התוצאה הסופית שתתקבל תהיה קרובה יותר אליו. תהיי הראשונה שמציינת סכום – גם במו"מ לפני קבלה לתפקיד וגם בשיחת שכר. ועוד משהו קטן – לא להשפיל מבט, אנחנו שלמות עם המספר ואנחנו מסתכלות לצד השני ישר בעיניים.

10. הציגי אלטרנטיבה: הטבות שוות כסף

אם המעסיק לא ייעתר לשכר שנקבת ויציע העלאה מתונה יותר, חישבי מראש על אלטרנטיבות שוות כסף, דוגמת בונוס רבעוני, מודל שכר מדורג מבוסס הישגים, העלאה רטרואקטיבית לאחר שתציגי שיפור בביצועייך וכיו"ב. לחילופין, ניתן לבקש שיפור בתנאים נלווים, דוגמת קרן השתלמות, הגדלת מספר ימי החופשה, רכב, אחזקת רכב, מימון ארוחות, ביטוחים, אופציות ועוד. מכיוון שהטבות הן אלמנט שקשה לעובדים להשוות זה מול זה, בחלק מהחברות יהיה קל יותר לקבלן על פני תוספת חדה בשכר הברוטו, ואולם שוויין יכול להגיע לאלפי ש"ח.

אפילוג:

המאמר נכתב מתוך ניסיון כואב ומהצלחות, חלקן קטנות, לאורך הדרך. ייתכן שרק מעטים מן הכיוונים שהצעתי מתאימים לך. חשוב שתזכרי שאת ראויה לשכר הוגן. בדרך כלל, הרבה יותר ממה שמשלמים לך. חשוב שתמצאי בתוכך את "התדר" שיאפשר לך להרגיש, ממש פיזית, את תחושת הערך והתעוזה שלך.

בסופו של דבר, כסף אינו מדד בלעדי להצלחה ולערך. חשוב ממנו הוא החופש שלך, העצמאות שלך. צרי לעצמך חדר משלך.


 שיר אלקיים לוצאטו היא עמיתה בתכנית מנדל למנהיגות בנגב ומכהנת כמנהלת תחום לקוחות עסקיים בחברת אל על.
 הטקסט נכתב בחלקו בלשון נקבה שכן הוא  נובע "ממקום" אישי ונובע מהקשיים ומהמורכבות הכרוכים בלהיות אישה, רעיה ואם בתרבות העבודה בת זמננו. חשוב לציין שהמאמר מיועד לכל אדם.

[1] Daniel Bell, The End of Ideology, 1960

[2] מדד המגדר לשנת 2016 ,אתר האינטרנט של מכון ון ליר

[3] The situation, task, action, result (STAR) format is a technique used by interviewers to gather all the relevant information about a specific capability that the job requires founded at Harvard Business School

[4] https://www.theguardian.com/careers/careers-blog/star-technique-competency-based-interview