התחילה כזאבה בודדה וסבתא שלה היא הדמות המרכזית להשראה עבורה- מאיה שוצמן מטרסו

נפגשנו עם מאיה שוצמן מטרסו כדי לשמוע על התובנות, העצות והדעות שלה אודות נשים, קריירה ומה שביניהם. אנחנו שאלנו והקשינו והיא שיתפה, חשפה והרחיבה.

נעים להכיר:

מאיה, בת 43, אימא לשתי בנות, נשואה לאורי, יועצת ארגונית ומנחת סדנאות בכירה,  בעלת חברת Mayndful consulting. מתמחה בייעוץ אישי ואסטרטגי, בפיתוח מנהיגות קשובה (mindful leadership) ובמנהיגות נשית, חברה גאה בסופרסונס, וב femmebought  מיזם להעצמה כלכלית של נשים וב cleargiving מיזם לחיבור בין אירגונים ואנשים למשפחות במצוקה, ג'ולטרית ובעלת תשוקה מתמשכת ללמידה ולהשפעה

מה היו אבני הדרך שלך להצלחה?

את מרבית הקריירה המקצועית שלי עשיתי בצבא, כל תפקיד שמילאתי, בין אם כיועצת חטיבת הצנחנים, בין אם כיועצת של אגף המבצעים והקצונה הבכירה בצה"ל ובין כיועצת במשרד ראש בממשלה, היוו עבורי אבני דרך משמעותיות ביכולת שלי להתפתח כאשת מקצוע וכאדם. ההתנהלות בסביבה מבצעית וגברית חייבו אותי לבנות לעצמי עמוד שידרה אישי ומקצועי ולחתור כל הזמן ללמידה והתמקצעות. אבן דרך משמעותית הייתה ההחלטה לפתוח את חברת הייעוץ שלי ולהתמקד בפיתוח מנהלים בארץ ובעולם, בחקר המנהיגות הנשית וקהילות של נשים ובהבאת מיינדפולנס, לתוך המיינסטרים הייעוצי.

מי היו השותפים/שותפות לדרך?

השותפים שלי היו רבים. בתחילת דרכי הייתי יותר "זאבה בודדה" והסתמכתי בעיקר על עצמי ועל היכולות שלי. עם השנים הבנתי שאי אפשר לגדול ולהתפתח בלי ליצור רשת קשרים ושיתופי פעולה עם א. נשים סביבי. אני רואה בכל אחד ואחת מהנועצים והנועצות שלי שותפים להצלחה שלי, המשפחה שלי היא שותפה מרכזית, המנהלת הבכירה הראשונה לה ייעצתי אי פעם היא אחת השותפות המרכזיות, דרכה התוודעתי בכלל למנהיגות נשית ובכלל, אני רואה בכל מי שאני יכולה ללמוד בו שותפ.ה לדרך. חנה רדו וסופרסונס הן שותפות מרכזיות וגם סופיה ראפלו המייסדת של femmebought היא כזו.

מהם האתגרים שעמדו בפניך בהתמודדות בניהול עסקי בסביבה גברית?

אני ארחיב את השאלה לאתגרים בניהול בכלל בסביבה גברית, עסקי זה רק אחת הזויות.

אני חושבת שעבורי האתגר תמיד היה גם כיועצת, גם כשותפה וגם כבעלת עסק עצמאי להיות מאוד cutting edge  ואמיצה בתחומים בהם אני עוסקת. להיות מאוד ברורה לגבי הערך המקצועי שאני מביאה לשולחן ולהתמקצע בו עד הסוף. תמיד הרגשתי שכאישה אני נמדדת יותר מגברים על איכות התוצר וגם על ההעזה והעמידה על שלי ועל התובנות המקצועיות והעסקיות שאני מביאה לשולחן. מאחר וצמחתי בסביבה גברית-ביטחונית-היררכית, זה היה אתגר כפול ומכופל. מעולם לא הייתי המפקדת הבכירה בחדר וגם לא הלוחמת המעוטרת ביותר, אבל היכולת שלי להבין ארגונים ואנשים ולאגד מידע וידע בצורה שונה, הקנו לי נקודת השקפה והתבוננות שונה ובעלת ערך ייחודי.

בבקשה תתני דוגמאות להעזה וסיכון.

העזה וסיכון- להיכנס לחדר מלא אלופים ותתי אלופים בצה"ל ולערער על הנחות היסוד המרכזיות בדיון.

העזה- לאמץ כבר לפני 10 שנים את תחום המיינדפולנס שהיה עוד בחיתוליו בארץ ולהבין את החשיבות שלו לארגונים ולהמשיך ולדחוף אותו.

העזה- לעזוב את מערכת הביטחון ולפתוח עסק עצמאי לייעוץ אירגוני בגיל 40.

העזה- לשמור על אותנטיות מול הנועצים שלי ולעודד אותם לאותנטיות בעצמם.

איזו אישה הייתה/הינה מעוררת השראה עבורך.

סבתא שלי. למרות שפגשתי נשים מדהימות בדרך, סבתא שלי היא עדיין דמות מעוררת השראה עבורי. אישה משכילה ומלומדת, רחבת אופקים ומקבלת, שידעה להפריד בין עקרונות נוקשים למציאות גמישה, שפעלה לפתח ולהצמיח אנשים אחרים, שגידלה אותי תחת ההבנה שאני אהובה ומוצלחת.

מה מנהלות צריכות לעשות כדי לקדם נשים אחרות.

באחד ממפגשי הפתיחה של "בית הספר למנכ"ליות העתיד", נפל בחלקי הכבוד להעביר הרצאה שנקראה " Is It a glass ceiling or is it a sticky floor?" בהרצאה סקרתי את המעכבים החיצוניים והפנימיים שחלים על נשים בדרכן לצמרת האירגונית.

הגדול מכולם- העדר נשים בעמדות מפתח המהוות דמויות לחיקוי ולהזדהות למנהלות צעירות. בהקשר הזה אני מאמינה אדוקה בתוכניות "מנורינג" פנים וחוץ אירגוניות, בהן מנהלות ותיקות יכולות לחנוך מנהלות צעירות ולשתף מניסיונן וקשריהן.

מעכב נוסף- משפך צר מידיי. על מנת לפתח נשים, צריך להכניס בדרגי הניהול הזוטר מספר רב יותר של נשים מגברים, לכן אם אתן נשים ואתן מראיינות נשים מוצלחות וכישרוניות למשרות שונות- מהרו להכניס אותן לחברה.

והאחרון- נשים בעמדות כוח, בשל ההסללה המתמשכת והקושי שמתלווה להתפתחות האישית שלהן, עלולות לכשול בהחלת כל מיניי רטוריקות "מקטינות" כלפי מנהלות צעירות ולזה צריך לשים לב. גם אם עשית את המסלול שלך בדרך שלך, עם ההתמודדויות שלך והקשיים שלך, אין זה אומר שנשים אחרות חייבות ללכת דווקא באותה דרך.

אילו אתגרים עומדים כיום בפני נשים שנמצאות בתהליך בניית הקריירה שלהן, ואיך אפשר לסייע להן?

מתקשר לשאלה הקודמת- בחירת אפיק מקצועי רלוונטי, זיהוי וחיבור למנטוריות ותיקות, ניסיון לאזן בין קריירה לחיים פרטיים ועוד.

איזה טיפ היית נותנת למי שמתחילה דרכה בעולם הניהול הבכיר?

– be humble, היכולת להקשיב לאחרים ולא להניח שאת.ה יודע הכל היא הבסיס להתפתחות שלך.

ומצד שני- עבדי בלהנכיח את עצמך ופתחי מידה מסויימת של sense of entitlement – תחושה "שמגיע לך", לא במובן השחצני אלא במובן של ביטחון ביכולותייך ובערך המוסף שלך, ארגונים הם אורגניזמים עסוקים, ממהרים ומלאי אינטרסים- אם את רוצה להראות ולקדם את עשייתך ואת אנשייך, דאגי שהזרקור יופנה לכיוון הנכון.

במה את הכי גאה בקריירה שלך?

בכך שלא פחדתי ופתחתי את Mayndful Consulting  .לפתוח עסק עצמאי במדינת ישראל ולעזוב את "בית הגידול שלך" זה צעד מפחיד, אבל למרות כל המשמעויות הלא פשוטות שלו, אני מאושרת שעשיתי אותו.

ספרי על כישלון או החמצה.

לא יכולה לחשוב על כישלון גדול אבל יש לי כישלונות והחמצות קטנות כל הזמן- חוסר יכולת להתחבר ללקוח, דבר שקורה לעיתים רחוקות אבל קורה, התמודדות על מכרז ואי הצלחה לקבל אותו, בחירה בשותפים עסקיים שהערכים שלהם שונים משלי.

 מה דעתך על בית הספר למנכ"ליות העתיד?  אני חושבת שזאת יוזמה מעולה. עצם הפלטפורמה לדיון באתגרים שעומדים בפני נשים בקבוצה חזקה, בלי ליפות את הדברים, בצורה אותנטית, תוך יצירת רשת למידה ועשייה משותפת, היא בעיניי המפתח להגברת הנוכחות הנשית בצמתי קבלת החלטה, כל החלטה בישראל ובעולם.

אם את צריכה לתת טיפ אחד למשתתפות בבית הספר למנכ"ליות העתיד, מה הוא?

גם אחרי הרבה שנים ולמרות שאתן מכירות את עצמכן מעולה. קחו לכן זמן לשבת ולחשוב מה הערכים, העקרונות והדברים שמניעים אתכן בחיים ונותנים לכן אנרגיה להמשיך, שתפו מישהו נוסף בהבנות אלו והשתמשו בהן כמצפן להמשך העשייה המקצועית שלכן. היכולת לעצור את המרוץ ולהפנות תשומת לב מחודשת פנימה, תשמש עבורכן עוגן, כאשר תתמודדו בקשיים בהמשך.

בהצלחה