על הרצאות ומרצות- התובנות שלנו.

לא מעט הרצאות שמענו בחיינו. חלקן היו נהדרות –  מעוררות מחשבה, מדרבנות לפעולה, סוחפות; חלקן היו קצת פחות טובות – לא לגמרי ברורות, לא לגמרי רהוטות. חלקן היו אפילו די משעממות וגרמו לנו, אם נודה על האמת, לנמנם קלות…

ניסינו להבין: מה גורם להרצאה טובה להיות כזו? וגם, מה גורם לנו להיות מרצות טובות?  חשבנו, דיברנו זו עם זו, התייעצנו עם נשים נוספות, ואנחנו שמחות לחלוק אתכן כאן את התובנות שלנו, בתקווה שכולנו נהיה מרצות מצוינות וסוחפות ושכל הרצאה תצא לנו בדיוק כפי שתכננו אותה. 

כשחשבנו על השאלה "מהי הרצאה טובה?", המילה הראשונה שקפצה לנו לראש הייתה השראה: הרצאה טובה היא הרצאה שמעוררת בנו השראה, שגורמת לנו לרצות "לקום ולעשות". הרצאה טובה היא הרצאה שמחוללת בנו שינוי. אנחנו יוצאות ממנה קצת שונות, קצת אחרות. הרצאה טובה היא הרצאה שכל אחת יכולה לקחת ממנה משהו: פיסת מידע מעניינת, חיבור רגשי, תובנה מעוררת מחשבה, חיזוק תפיסה קודמת, התמודדות עם קונפליקט שנוגע בנו, תחושות של סקרנות.

הרצאה טובה גורמת לנו לחשוב, לבחון מחדש את הידע שלנו, את העמדות שלנו, מעוררת בנו קונפליקט פנימי. אנחנו יוצאות מהרצאה כזו עם רעיונות חדשים או עם תובנות חדשות, והיא גורמת לנו לרצות ולהמשיך לחשוב וללמוד עוד ועוד.

בהרצאה טובה אנחנו בעצם מספרות סיפור. וכמו כל סיפור טוב, היא צריכה להיות בנויה מהתחלה, אמצע וסוף. וההרצאה שלנו, הסיפור שלנו, צריך להיות גם קצת מותח… להשאיר את הקהל שלנו מרותק אלינו, רוצה לשמוע עוד ועוד. דרך הסיפור אנחנו מעבירות את המסר שלנו, שהוא חלק מהותי ומשמעותי מההרצאה. הוא בעצם הסיבה להרצאה שלנו. הרצף הסיפורי של ההרצאה מקדם את הרעיון המרכזי שלה – את המסר שאותו אנחנו רוצות להעביר.

היבט חשוב נוסף הוא הרלוונטיות: הסיפור שלנו חייב להיות רלוונטי, להעביר מסר רלוונטי לקהל שלנו. הרצאה טובה היא הרצאה שבה המאזינים חשים שההרצאה היא עליהם, קשורה לעולמם-הם, רלוונטית לחייהם, מדברת עליהם ואליהם.

גם ההיבטים הטכניים של ההרצאה חשובים מאוד. חשוב לדבר ברור, ברהיטות, להקפיד על שפת גוף נכונה ולהפגין ביטחון. לא להשתמש במושגים שהקהל לא מבין, ואם משתמשים במושג חדש – להסביר אותו. לא פחות חשוב להקפיד על לוח הזמנים המתוכנן. כשאנחנו מתכננות את ההרצאה, עלינו להיות בטוחות שנספיק להגיד את כל מה שרצינו ברוגע ובנחת. שלא יקרה שנגיע לסוף ההרצאה חסרות נשימה ונרגיש שקצת התפספס לנו… שבזבזנו יותר מדי זמן בהתחלה, ובסוף לא היה לנו מספיק זמן כדי להעביר את המסר שלנו בצורה מדויקת.

ומהי מרצה טובה? גם כאן, מילת המפתח היא השראה. מרצה טובה היא דמות מעוררת השראה. דמות אמיתית, אותנטית, כנה ונגישה, שגורמת לנו להזדהות איתה. מרצה טובה חיה ונושמת את הרעיונות ואת המסרים שהיא מעבירה. בהרצאתה, אנו חשים את התשוקה שלה לדבר על הנושא שקרוב ללבה, להעביר את המסרים החשובים לה.

מרצה טובה מצליחה לשמור על הקשב של הקהל; מצליחה לחדש, לרגש, להצחיק, להפתיע. היא יוצרת קשר עם עין עם הקהל ומשלבת בהרצאתה סיפורים אישיים (לא בהכרח שלה עצמה). מרצה טובה מעבירה את התחושה שההרצאה הספציפית הזו, המפגש הספציפי הזה עם הקהל הזה שמולה, מרגש אותה וחשוב לה – גם אם זו הפעם המי יודע כמה שהיא מרצה.

ונקודה אחרונה חביבה, ומאוד חשובה: אין דרך אחת נכונה! נכון שחשוב שנהווה מקור השראה, נחדש, נרגש, נצחיק, נפתיע; נכון שחשוב שנספר סיפור מרתק ונהיה רהוטות. אבל, לכל אחת מאיתנו דרך קצת שונה, לכל אחת מאיתנו הדרך שלה – וזה בסדר גמור! עלינו ללמוד מניסיוננו, ללמוד מניסיונן של אחרות, ולאט-לאט לעצב את הדרך הנכונה לנו, ללכת בה ולהצליח.

כתבה זו נכתבה כמאמר שיתופי בסיוען של נשות סופרסונס שתרמו מהתובנות והידע שלהן:

יעל בנבנישתי, עדי זמיר, אורה אריאל, רינת נחום, איילה כהן, סיגל גפני, כנרת זוהר-להב, מאיה שוצמן, רויטל פולג, יעל ענבר, רביטל שלום, אורלי דיאמנט, נעמה דרוקמן,

יפעת בר-קול גרכט, ענת שפירא לביא, ענבר סבג שפיזמן, ענת כנען, גלית בר-טל,

מיטל ברוקס-קמפלר