איריס גרינשפון, בוגרת SheSpeaks, מאמנת לאורח חיים בריא, בדגש ילדים ומשפחה.

מראיינת: ספרי על עצמך.

איריס: את שינוי התעסוקה שלי התחלתי בגיל 44, קצת באיחור יחסית לנשים אחרות. עד אז עבדתי בשיווק, בכל מיני תפקידים, אבל תמיד סביב שיווק. תמיד הייתי טובה עם אנשים, אז זה היה מתבקש. בגיל 40 נתתי לעצמי מתנה ליום ההולדת והלכתי ללמוד קואוצ'ינג. זה ממש העיף לי את המוח. קצת קודם התחלתי לשאול את עצמי מה אני באמת רוצה לעשות בחיים. עשיתי כל מיני התמחויות, בקבוצות, בילדים, בנוער, ובסוף הלימודים האלה הבנתי שאני חייבת לעשות משהו שקשור לטיפול באנשים. אחרי התלבטות קצרה, החלטתי על אורח חיים בריא עם דגש על ילדים, כי זה מה שאני גם בינתיים חווה בחיים שלי. יש לי שלושה ילדים, שאני רוצה שהם יאכלו טוב. באיזה שהוא שלב הבנתי דבר מצחיק: מינקות אנחנו מאביסים את הילדים, שמחים לתת להם הכל, ותוך כמה שנים זה משתנה ואנחנו מעדיפים להם פחות אוכל רע, אנחנו דואגים שהם שמנים מדי ורוצים שהם יעשו דיאטה. הרגשתי שבתחום חסרה ההבנה איך להכניס את הנושא הזה הביתה בצורה נעימה, שאפשר להתמיד בה, ואיך לעשות שינוי אצל הילדים לכוון אוכל בריא. באיזון.

מראיינת: היה לך משהו עם אוכל לפני זה?
איריס: לא היה לי אף פעם אישיו עם אוכל. תמיד הייתי במשקל מעולה, ותמיד הייתי חובבת ספורט גדולה. אבל ראיתי שמסביבי לכל אחד יש אישיו עם אוכל. ואז החלטתי שאת הקואוצ'ינג אעשה על אורח חיים בריא, ולמדתי עוד שנה לימודי תזונה במכללת רידמן.  אם היה לי זמן הייתי הולכת ללמוד ארבע שנים להיות תזונאית, אבל זה לא התאפשר לי, כי תוך שנה נכנסתי לכל מיני עבודות, כולל פינה קבועה בטלוויזיה.

מראיינת: נכון שבדרך כלל אלה שנכנסים לתחום התזונה גם אוהבים לבשל?

איריס: נכון, אני גם אוהבת לבשל. תמיד אהבתי לבשל. אבל זה לא התחיל בקטע של אוכל בריא. כשהייתי ילדה הייתי מכינה רק מתוקים – עוגות, עוגיות, בלינצ'סים.

מראיינת: אז פשוט זיהית משהו שמעניין אותך והחלטת שזה הכיוון החדש שלך?

איריס: ראיתי שכולם מתעסקים באוכל, אבל הבנתי שהנישה שמעניינת אותי זה ילדים ומשפחה. זה נושא שגדל איתי, כי הבת הבכורה שלי הייתה בת שמונה. האמת היא שהכל קרה מהר מאוד, כי אני יודעת גם לדחוף. פשוט מגיעה למקומות, כמו פעם, אפילו לא מצלצלת. פשוט מגיעה ומציעה את עצמי. תוך שנתיים מצאתי את עצמי עובדת עם כמה בתי ספר וגני ילדים ועם פינה קבועה בטלוויזיה. היום אני עובדת גם עם בתי מלון וחברות פרטיות.

מראיינת: ואיך שכנעת מוסדות להתחיל לעבוד איתך?
איריס: פשוט הגעתי אליהם. לקחתי את עצמי ונסעתי למקומות ואמרתי: "שלום, אפשר לדבר עם המנהלת?" .
מראיינת: ונתנו לך?
איריס: לפעמים כן, לפעמים לא. תראי, שלחתי הרבה מאוד מיילים ולא קיבלתי תשובות. אבל הייתי בטוחה שמי שיראה אותי פנים אל פנים לא יוכל לסרב לי. אז התחלתי להגיע למקומות וגם השמועה התחילה לעבור מפה לאוזן.

מראיינת: מה את עושה בעצם בבתי ספר?
איריס: בבתי ספר זה התחיל מהרצאות למורים, לצוותים, ומהר מאוד זה הפך להרצאות לילדים.

מראיינת: והילדים מתעניינים?

איריס: כן, בטירוף! מה זה מתעניינים, לא נותנים לי הפסקה בין שיעור לשיעור. ניגשים אלי, שואלים שאלות, מדברים על הבעיות שלהם.

מראיינת: ועם איזה גילאים את עובדת?

איריס: את ההרצאות אני נותנת מכיתה א' ועד י"ב. כמובן שלכל כיתה אני מתאימה את מה שחשוב להם לשמוע. אם זה חצ'קונים ושיער וציפורניים חזקות למתבגרים, ואם זה להיות חזק וחיוני בספורט לכיתות ב' או ג'. באיזה שהוא שלב התחלתי לעבוד גם עם גננות, כי לדעתי הכי חשוב לתפוס את הילדים כמה שהם יותר קטנים. ראיתי שגילאי גן זה גיל מדהים לעבוד איתו, הם פשוט מקבלים את כל הדברים כמובנים מאליהם. ואז ההורים כותבים לי שאני קוסמת ושואלים איך הצלחתי לגרום לילד לאכול כל כך הרבה ירקות ולהפסיק לשתות משקאות ממוגזים עתירי סוכר ולעבור לשתות מים.

מראיינת: אז את עובדת גם עם גני ילדים.

איריס: כן, אבל היה איזה שלב שהבנתי שאני נקרעת, אני לא יכולה להגיע בעצמי לכל הארץ. אז פיתחתי ערכת משחק, שגננת יכולה לקנות במחיר של פגישה אחת איתי. יש בה סרטונים, חוברות, מדבקות לכל ילד, חוברת מעקב אישית, הפתעות ומשחקים שפיתחתי במיוחד, וכמובן שהכל באישור משרד החינוך. 

מראיינת: ומה זה "שיטת חמש הכפיות"?

איריס:  זה השם של השיטה שלי – חמש הכפיות לבריאות. זו שיטה מאוד מדורגת. חמש הכפיות הן: ירקות, פירות, מים, פעילות גופנית ותכנון. אין מצב שאני אקום בבוקר ולא אדע מה (פחות או יותר) יש לי בבית לארוחת צהרים או ערב. אני יכולה להשאיר מקום לספונטניות, אבל אני לא אתקע מבלי לדעת מה אוכל היום או בלי מוצרים טובים במקרר. כי אחרת כל היום אנשנש. חייבים שיהיה איזה שהוא סוג של תכנון.

מראיינת: תני לי דוגמה. למשל, תבחרי יום ותספרי מה אכלתם.

איריס: בבוקר אנחנו מתחילים תמיד עם פירות. אחר כך יש מי שאוכל בעשר כריך, ואני מנשנשת קרקרים קטנים שאני מכינה בבית. בצהרים תמיד יש ירקות על השולחן, חיים או מוקפצים, מאודים או אנטיפסטי. אצל הילדים שלי לא עובר יום בלי בשר, אז זה יכול להיות חזה עוף על מחבת פסים או קציצות מעוף או מבקר. אחרי ארוחת צהרים אני חייבת קינוח, ויש לנו תמיד מלא קינוחים שאני מכינה לבד, כמו פרלינים, כדורי אנרגיה, מוס שוקולד ועוגות. בערב, אני אישית לא אוכלת, אבל הילדים אוכלים חביתה, סלט ולחם שאני אופה, או שלפעמים הם מכינים סושי או פיצה.

מראיינת: אני מבינה שבעיסוק שלך, הקושי הכי גדול זה להגיע לחשיפה. איזה עוד קשיים יש בקריירה החדשה?

איריס: אני לא דיאטנית, ולמוסדות היה קשה להבין בהתחלה מה אני מוסיפה להם. יש להם כבר דיאטנית, מה הם צריכים אותי? אבל הסברתי שאני לא מדברת על מה לאכול ולא נותנת תפריטים. מה שכן, אני מדברת על התזונה בצורה הוליסטית ונותנת הרבה מאוד טיפים מעשיים. הטוב ביותר הוא שאני אעבוד עם דיאטנית, היא תיתן את התפריט ואת אתן את החלק של איך לבצע.

מראיינת: מה זאת אומרת איך לבצע?

איריס: למשל, אומרים לך שאת צריכה לשתות הרבה מים. בסדר, אז אומרים לך. את יודעת שאת צריכה לשתות הרבה מים. אבל את לא שותה. אז אני נותנת לך טיפים איך לעשות את זה. למשל להשתמש באפליקציה של תזכורת, לשים בתיק בקבוק מלא, ואז כל הזמן התיק הכבד יפריע לך ותשתי. או לשים בקבוק מים ליד המיטה, ואז תשתי על הבוקר.  איך להנגיש ולזכור לעשות את כל מה שאת יודעת שצריך לעשות. ולפעמים לחדש לך בעוד משהו.

מראיינת: איזה תכונות צריך כדי לעשות את מה שאת עושה? כי נראה שיש לך המון אורך רוח וסבלנות, ומצד שני יש בך נחישות. מה עוד?
איריס: יצירתיות. פעם פנתה אלי אישה עם המון התנגדויות, ביקשה להשתדרג בהרגלים ואמרה לי מה היא אוכלת, והבנתי שאני לא יכולה לגעת לה בכלום, בטח לא להחסיר לה מזון. אז אמרתי לה, בסדר, בואי נוסיף לך. ראיתי שהיא אוכלת בבוקר שתי פרוסות לחם עם חביתה, אז שאלתי אותה: את מוכנה להוסיף סלט ירקות בבוקר? ברגע שאמרתי לה להוסיף שמעתי איך היא מתרככת. ואחרי שבוע שהיא הוסיפה סלט בכל בוקר, שאלתי אותה: אפשר להוריד לך פרוסת לחם אחת? במקום שתיים תאכלי אחת? והיא אמרה כן, והנה, בבת אחת הורדתי לה 50% מהפחמימות שהיא אכלה בבוקר. כבר שידרוג!

מראיינת: מה שאת עושה זה בעצם סוג של שליחות. ספרי לי קצת על הילדות שלך. מה הכין אותך לשליחות הזו?

איריס: נולדתי בבת ים, לזוג הורים תעשיינים שעבדו קשה. אף פעם לא היו בבית דיבורים על אוכל, אבל תמיד אהבתי להיות במטבח. סבתא שלי הייתה בשלנית חבל על הזמן. אני חושבת שממנה למדנו ככה לטעום את כל מה שמוגש.

מראיינת: ולסיום, מה את ממליצה לנו בימי הקורונה?
איריס: להתרחק ממזון מעובד ולהתקרב לכל הדברים הטבעיים שיש לנו בבית. לנשנש ירקות ופירות, להתנסות ולבשל את כל מה שתמיד נשאר לנו במזווה, כמו עדשים ואורז מלא. להחליט על שעה קבועה ביום ולזוז-בכל ספורט שתבחרו. והכי חשוב לשתות מים, כי המים מורידים את רמת הסטרס, עוזרים לגוף להתנהל כמו שצריך וגם גורמים לתחושת שובע. זה יעזור לנו בתקופה הזו.