70 שנים מפרידות בין יהודה בכמט ושלי הראל. למרות שמדינה שלמה קמה בפער הזמנים הזה, יהודה בן ה-94 מצא בשלי בת ה-25 חברה. כבר חודש שיהודה ושלי מדברים על בסיס כמעט יומי, חולקים חוויות וסיפורים. הם הכירו במסגרת המחקר החדש של 'הלוטוק', רשת חברתית ראשונה מסוגה הפועלת להפגת תופעת הבדידות הנובעת ממחסור בקשרים בין אישיים בקרב אזרחים ותיקים.
המחקר נערך כחודש, נוסח על ידי ד״ר דניאלה אייזנברג ועורכת לשונית דפנה לב ומונה כ-40 משתתפים בני הגיל השלישי והרביעי, חברים במרכזי יום ׳אביבים׳ ו׳צהלון׳ השייכים לעמותת ׳קשת׳. מטרת המחקר הנה לבחון האם קשרים טלפוניים מהותיים ואיכותיים מיטיבים עם הרגשתם הכללית של הקשישים ומניעים אותם לפעולה. לצורך כך, 40 המשתתפים מקיימים שיחות דו שבועיות עם המתנדבים של 'הלוטוק' ומדווחים על תחושותיהם.
"בהתחלה כששאלתי את יהודה כמה הוא שמח, הוא ישר ענה שהוא מאוד שמח," מספרת לנו שלי, "אך ככל שהמשכנו לשוחח הוא כן העיד על בדידות ועל תחושות עצבות".
שלי, אחת מיזמיות פרוייקט 'הלוטוק', יחד עם מעיין בודנשטיין וחנה רדו, החליטה לבדוק בעצמה, כחלק מהמתנדבים בקבוצת המחקר, את תופעת הבדידות אותה היא ושותפותיה מנסות להפיג. "את הלוטוק הקמנו מתוך צורך חברתי מובהק לתת מענה מצוין לתופעת הבדידות הכל כך מטרידה. חנה סיפרה על אמה רינה, אשר מצפה כל היום לדקות האחדות של הקשר ביניהן ולמפגשיה עם המשפחה ומספרת לה רבות על הבדידות בגיל המבוגר, משם יצאנו לדרך למצוא את הפתרון האולטימטיבי למצבם של האזרחים הכי חשובים".
'הלוטוק' מייצרת קהילה חמה, בטוחה ומונגשת המאפשרת יצירת קשרים איכותיים בין בני הגיל השלישי והרביעי באמצעות שיחות טלפוניות מבוססות טכנולוגיה מתקדמת המייצרת חיבורים מיטביים בין משתמשים על בסיס שפה, זמינות ותחומי עניין משותפים. "יהודה הוא פרופסור לביולוגיה ימית, ניצול שואה בן 94, שאוהב לקרוא ולכתוב מאמרים ומגיע להרבה פעילויות במרכז היום," שלי משתפת אותנו, "אדם כזה, מלא בחוויות ובסיפורים, שאפשר למלא שעות של דוקו בשיחה איתו, לפעמים מרגיש שאין לו את מי לשתף בדברים הכי יום-יומיים".
"בתחילה חששתי. אני, בחורה צעירה עם תחומי עניין מסוימים, שואפת לתת מענה לאיש אשכולות כמו יהודה, שרק פער הגילאים בינינו הוא זמן מספק להקים מדינה מפותחת כמו ישראל, אך ככל שדיברנו יותר, הפער הצטמצם ונוצר חיבור מאוד מיוחד. הבנתי שחלק מהשיח הוא לא רק להיות האוזן הקשבת של יהודה, אלא לתת לו מקום גם להיות האוזן הקשבת שלי. למדתי להכיר אותו ואת התחביבים שלו, ללמוד על פועלו לאורך השנים, על חוויותיו המצמררות מתקופת השואה וגם על החיים היום-יומיים שלו בקריאה וכתיבת מאמרים אקדמיים, כמו גם שלמדתי להיפתח בפניו ולשתף אותו בחיי האישיים".
'הלוטוק' שואפת לתת מענה לתופעת הבדידות, בה מתמקד המחקר כעת, והיא רוצה להמשיך ולפתח את הקשר בין בני הגיל השלישי לדורות נוספים תוך יצירת קשרים בפלטפורמה מותאמת להם. "המחקר טרם הושלם אך אני חושבת שאת המטרה הכי חשובה מבחינתי השגתי. בפעם הראשונה הבנתי שהפתרון שלנו אינו רק מפיג את תופעת הבדידות, הוא גם מחבר בין אנשים, מעשיר, מלמד ונותן ערך מוסף אמיתי גם למתנדבים בפלטפורמה. ההיכרות שלי עם יהודה עזרה לשנינו, הוא קיבל מענה שלפעמים לא היה קיים בצד השני של הטלפון ואני זכיתי בחבר אמיתי, מושא להערצה. אני גאה היום לקחת חלק במיזם החברתי הזה לא רק בשל הפתרון המדהים שהוא נותן, אלא גם בשל הכלים והחוויות שהוא מעניק."
היה הראשון לכתוב תגובה