אני רוצה לפתוח בחדשות הטובות. מתוך מחקר עולמי שנערך ב-PWC מצא ש 88% מהגברים דיווחו שהם עושים כל שביכולתם כדי לתמוך בקריירה של הנשים שלהן. כמובן שכשפנו לנשים במסגרת אותו המחקר, החדשות היו כבר, איך לאמר, פחות משמחות – אף על פי שכולם מגויסים במלוא כוחותיהם כדי לתמוך בנו הנשים, בעוד ש-86% מהנשים ציינו שחשוב להן שתהיה מדיניות של גיוון בארגון, 71% השיבו כי הן מרגישות שארגונים אכן מדברים על גיוון, אבל בפועל ההזדמנויות לא שוות לכולן.
בשורות הבאות אפנה אליכם המעסיקים, כנציגה גאה של דור המילניאליות. בהזדמנות זו אפרט את הציפיות שלנו מכם ואשתף כיצד אנחנו תופסות את תפקידכם כמובילי שינוי בארגון בכל הנוגע לשוויון מגדרי (לא, יום טיפוח והעצמה ביום האישה זה לא אחד מהם). אני סמוכה ובטוחה שאתם כבר יודעים היטב כי גיוון מגדרי (ובכלל) הוכח כמשפר את התוצאות העסקיות (אם לא, רוצו לקרוא על זה). אז מה אנחנו רוצות, המיליניאליות?
למי קראת BOSS?
ראשית, לא כולנו רוצות להיות ה-בוס. במחקר שפורסם ב"אטלנטיק" רק 34% מתוך הנשים שהשתתפו השיבו תשובה חיובית לשאלה זו, והנתון המפתיע שבקרב הגברים האחוזים נמוכים אף יותר – 24% בלבד. הנתון הזה, בשילוב עם נתון נוסף לפיו דור המיליניאל (על שלל מגדריו) מחפש להחליף תעסוקה בכל שלוש שנים לכל היותר, מחייבים את המעסיקים לייצר כיווני התפתחויות נוספים מלבד אלו הניהוליים שתואמים את רצון העובדים. יחד עם זאת, אם אתם רוצים למצות את העתודה הניהולית בארגון, אתם צריכים לפעול באופן אקטיבי להסרת כל החסמים שעומדים בפני נשים בדרך למשרות ניהול. הדרך הקלה היא לומר לעצמכם כעת – "אצלנו אין חסמים, אין תקרות זכוכית ויש שוויון מלא". אני מזמינה אתכם לאתגר את האמירה הזו ולשאול שוב– האמנם?
ביקורתיות? קודם כל כלפי עצמנו
חשוב לנו, נשות המילניאל לקבל משוב באופן תכוף. יש שיקראו לזה "ביקורתיות מדי" ויש שיאמרו "בעלות מודעות גבוהה", אבל מחקרים שנעשו בקרב נשות דור המילניאל הראו כי הן מצפות למשוב לעיתים קרובות, באופן כמעט מתמשך ולא בנקודות זמן קבועות ונדירות יחסית לאורך השנה. המחקר של PWC מספר לנו כי 22% בלבד מהנשאלות הסתפקו במשוב חציוני. עוד באותו מחקר ניתן לראות מגמה ברורה, שככל שהותק ורמת הבכירות עולה, ההעדפה היא למשוב פנים אל פנים, עד כדי זינוק ל-93% כשמדובר במשוב שעוסק בהתפתחות הקריירה וצעדים להמשך. מעסיקים, יש לכם כאן הזדמנות מופלאה ליצור תרבות ארגונית פתוחה שמעודדת שיח פורה וחתירה לשיפור מתמיד. תעבדו בזה וצרו שגרות עבודה ונהלים שיתמכו בכך.
על מה אני מדברת כשאני מדברת על איזון
באופן כמעט צפוי, בסקר שנערך בחברת Deloitte 97% מהנשאלים (גברים ונשים) ציינו ש – Work Life Balance וגמישות חשובים להם. אנחנו ערים לצרכים הולכים וגדלים מצד המועסקים החל מיום חופשה "בשביל הנפש" ועד לשנת שבתון. נוטים לחשוב על האיזון הזה כהפרדה מוחלטת בין העבודה לפנאי, בעוד שאנחנו המילניאליות, שגדלנו בסביבה טכנולוגית דווקא רוצות להינות מהאפשרויות הרבות והמגוונות שטכנולוגיה מציעה. האמת? לא כל כך מפריע לנו לבדוק מיילים בחופשה (במידה), או לענות לצרכים בשעות הערב (במידה). הציפייה שלנו מהמעסיק היא לגלות גמישות במונחי מקום וזמן, ובכל יום ביומו יש לבחון מה הדבר החשוב לאותו היום. התפיסה הזו מעבירה את האחריות להצלחה אלינו, ואנחנו אוהבות את זה. חשוב לנו לקבל את האמון והביטחון, להרגיש שאנחנו שולטות במידת האפשר בתכנון חיינו ומעל הכל – חשוב לנו שתראו אותנו כבני אדם ולא תקבעו את התפיסה המיושנת לפיה "עבודה באה לפני הכל".
מעשים, הרבה יותר מדיבורים
אנחנו דור מודע ודורש. אנחנו מצפות מכם להתערב, להבין שנוכחות נשית מאוזנת אינה קורית מעצמה (עדיין) ולכן תפקידכם (לצד תפקידנו, לא מסירות אחריות) לפעול באופן אקטיבי לעברה. אנחנו מצפות מארגונים לפעול באופן שיטתי ועקבי, להגדיר מדיניות וצמתי מדידה ובקרה, בדומה לכל יעד עסקי אחר בארגון (כבר הזכרנו שגיוון מגדרי משפר תוצאות עסקיות?). ישנן שיטות וכלים רבים לקידום שוויון מגדרי בארגון – החל מלפרגן בקול רם לנשים על כל רעיון, יוזמה או חלקה בהצלחה (כבר אמרנו – נדרשת התערבות) ועד לתכניות ארוכות טווח למנטורינג וקידום עתודה ניהולית נשית.
בסופו של דבר, אם הגעתם עד כאן, החשוב ביותר זה שכעת אתם "מודעים". מכאן והלאה, תתייעצו, תשאלו, תיזמו, תתעניינו, תעודדו שיח ובעיקר הקשבה. אני יכולה להבטיח שהתשובות תגענה מעצמן. מודעות לנושא זו כבר מחצית הדרך.
ירדן אברבנאל, מנהלת סופרסונס,
ארגון שפועל לקידום נוכחות נשית בצמתי השפעה.
היה הראשון לכתוב תגובה