ענף גידול הדגים למאכל בישראל מייצר מידי שנה כ-14,000 טון דגים טריים, המהווים 34% מצריכת הדגים הטריים בישראל. בעמק המעיינות והגלבוע, שוכנים 85% מענף הדגים הישראלי: בריכות גידול, תשתיות, בתי אריזה ומתקני ייצור. העלייה הכלל עולמית בצריכת דגים, הובילה לפער הולך וגדל בין הביקוש וההיצע בענף זה ולחיפוש אחר פתרונות Aquatech מתקדמים למעבר מחקלאות מים מסורתית לחקלאות מים מתקדמת. כחלק ממגמה זו, בינואר 2020 הקים מרכז החדשנות Innovalley את המיזם הבינלאומי STARTFISH לקידום מדגה חכם בשיתוף ארגון מגדלי הדגים.
חקלאות מים היא התחום הצומח ביותר בייצור בעלי חיים ברחבי העולם, הודות לצורך בגידול דגים למאכל שהולך וגדל במקביל לקצב גידול האוכלוסייה בעולם ובישראל ולהבנה כי דגים הם מקור חלבון שהינו קל יותר לעיכול ועשיר בחומצות אמינו חיוניות, שנוכחותן בחלבוני בשר ממקור יבשתי מוגבלת. חקלאות מים המבוססת על שיטות גידול מסורתיות, לא מצליחה לעמוד בקצבי גידול בעולם המדגה, בביקוש ובתקני הרגולציה העדכניים הנוגעים לקיימות. עובדה זו, הולידה את הצורך לקדם את כושר הייצור הביולוגי בשיטות מתקדמות לשיפור תזונת דגים וסביבת הגידול שלהם ומכאן גם את איכות התוצר הסופי ואיכות הסביבה.
חקלאות מים מסורתית והשלכותיה על אקולוגיה של האוקיינוס ותפוקת הגידול
חקלאות מים מסורתית נוסדה על מנת לייצר תפוקת דגים למאכל ברמה מסחרית, רובה מבוססת על חוות גידול ימיות ולאורך החופים. חסרונן של שיטות אלו טמון בהשפעה ההרסנית על איכות הסביבה, הן של סביבת הגידול בתוך החוות והן על אקולוגיה של האוקיינוס והימים שמחוצה להן, לרבות פגיעה באוכלוסיית דגי הבר והתפשטות של טפילים.
דרך נוספת של חקלאות מים מסורתית היא גידול דגים למאכל בבריכות מים חפורות ובמכלים, הרחק מהימים. גם שיטות אלו מתמודדות עם סוגיות שונות המובילות לפגיעה באיכות המים ובטעם הלוואי של התוצר ולמיצוי הפער בין ההיצע לביקוש. מכאן, כי נדרש שינוי בתפיסת גידול הדגים המסורתית ומציאת דרכים חדשות לגידול דגים בתנאים מבוקרים, שיספקו את הביקוש וישמרו על האיכות הנדרשת ועל קיימות סביבתית.
מגמות שינוי באופן הטיפול בדגים
מגמות השינוי בתפיסת גידול הדגים המסורתית והמעבר מחקלאות ים לחקלאות יבשה, הובילו לחיפוש אחר שינוי באופן הטיפול בדגים, על ידי פרוייקטים ביוטכנולוגיים שנוגעים בבריאות הדגים, הזנת דגים ואיכות סביבת המחייה שלהם.
בבסיסה של תזונת דגים, עומד הצורך בהגדלה ושיפור ביעילות יחס המרת המזון לבשר. אפיון תוספים פרוביוטיים הוא אחד הפתרונות שיאפשרו לשפר את הנתונים של קצב הגדילה, מקדם המזון והישרדות הדגים. לצורך כך, נדרש מחקר המאפשר ניטור וניתוח הצרכים המיוחדים בסביבת הגידול החדשה.
על סביבת המחייה של הדגים לעמוד בתנאים מבוקרים, באיכות הנדרשת ובהגנה מפני פגיעה אפשרית בסביבה החיצונית. יצירת תרכובות מיקרובים מאוזנות שאינן פוגעות בסביבת הגידול, בתפוקה ובטעם הדגים, עשויות לשפר ולייעל את מערך הדנטיפיקציה, כך שניתן יהיה להגדיל את צפיפות אוכלוסיית הדגים, ללא פגיעה באיכות המים ובתפוקות.
אתגרים נוספים שמעסיקים אותנו בכל הקשור לשינוי באופן הטיפול בדגים, כוללים סוגיות של טיפול בשפכים לצורך שמירה על איכות הסביבה, פיתוח טכנולוגיה לשימוש חוזר ב-99% מהמים לצורך התמודדות עם מחסור במים, טיפוח כוח אדם מיומן לצד מנגנוני אוטומציה ובקרה, ומיסוד מערכות ביג-דאטה שיאספו וינתחו מידע שיאפשר ניהול מתוכנן וצפוי. בנוסף, אנו פועלים על מנת להוביל להפחתה בתלות במזונות המבוססים על חלבון חי, המהווים איום בתחום הקיימות.
Aquatech – טכנולוגיה מתקדמת לפיתוח חקלאות מים
אזור העמקים המזרחיים מהווה 85% מפעילות חקלאות המים בישראל ושלושת בתי האריזה הגדולים בארץ נמצאים בעמק המעיינות. לכן, אין זה פלא שדווקא כאן נפתחה בשנת 2020 תוכנית ממוקדת לקידום Aquatech – טכנולוגיה מתקדמת לפיתוח חקלאות מים.
מטרת התוכנית, היא להפוך את מדינת ישראל למובילה עולמית בתחום של חקלאות מים, על-ידי שילוב גנומיקה והבנת המיקרובים במערכות אינטנסיביות חדשניות לגידול דגים, וכן על-ידי פיתוח תשתיות ידע למוצרים מבוססי חיידקים לצורך קידום חקלאות מים.
לתוכנית, הפועלת בשיתוף ארגון מגדלי הדגים, גוייסו מספר חברות שמלוות על ידי מיזם STARTFISH הפועל תחת המרכז לחדשנות בעמק – Innovalley. החברות המלוות על ידינו , עוסקות במזון בר-קיימא, הארכת חיי מדף, גידול בשיטות מתקדמות לשמירה על בריאות הדג, מתקני סינון חדשניים וכד'.
בשנת 2021 הפרויקט עולה מדרגה ומצרף אליו שותפים נוספים מכל רחבי העולם, כולל משקיעים וקרנות על מנת לשנות יחד את פני המדגה והחקלאות הימית בארץ ובעולם.
היה הראשון לכתוב תגובה