למרות ועל אף משבר הקורונה, הקשיים והאתגרים שעימם מתמודדים מנכ"לים רבים בימים אלו, נושא הגיוון וההכלה נשאר על סדר יומם.
ביקשנו להבין בעזרת נוא, מנכ"לית מיזם קו- אימפקט, איך היא מסבירה את העובדה ש 30 מנכ"לים מהחברות העסקיות הגדולות בארץ לא עצרו לרגע את העשייה הנרחבת בתחום הגיוון וההכלה גם בתקופת המשבר, ומה אנחנו, החברה הישראלית, יכולים ללמוד מכך.
אבל קודם קצת רקע על מיזם קו אימפקט: מיזם "קוֹ-אימפקט", אשר הושק בבית הנשיא בשנת 2015, מתמקד בהשגת פריצת דרך בשיעור ובאיכות התעסוקה של האוכלוסייה הערבית בחברות הגדולות במשק. לצורך כך, מלווה המיזם את החברות בתהליכי האיתור, ההשמה והליווי של העובדים מקרב החברה הערבית לצד הובלת שינוי עומק בחברות ליצירת תרבות מגוונת ומכילה. 33 חברות שותפות למיזם : מיקרוסופט ישראל, מיקרוספט פיתוח, דלויט, אסם, תנובה, אמדוקס, קוקה קולה ישראל, החברה המרכזית למכירות והפצה, שטראוס ישראל, שטראוס מים, פריגת, אשטרום, HP, ניאופרם, הפניקס, טבע, נספרסו, קבוצת כלמוביל, הרצוג פוקס נאמן, דיסקונט, JP Morgan, גוגל, KLA, גיתם, פלאפון, אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת ת"א, האקדמית תל אביב יפו, פירון וגלובס ועוד
נוא: " החברות הגדולות והמנכ"לים אשר בראשן, השקיעו בשנים האחרונות מאמצים ומשאבים רבים להטמעת נושא הגיוון וההכלה בקרב החברות שלהם. זה כלל לא עלה על דעתם לעצור או לאפשר רגרסיה בתחום זה. יחד עם זאת, בתחילת הקורונה לא ידענו למה לצפות מהמשבר. היתה הרבה אי ודאות ולא ידענו להעריך את ההשפעות. נקטנו באסטרטגיה של להיות בקשר צמוד עם החברות. מנהל תיק הלקוח והיועץ הארגוני מטעמנו המשיכו ללוות כל חברה וחברה. רוב החברות לא נבהלו מהמשבר, עברו לעבודה מהבית ואף המשיכו בגיוסים. מכיוון שאנו עובדים מול חברות מתעשיות שונות זיהינו מהר מאוד מי הן החברות שהרחיבו פעילות, דוגמת חלק מחברות ההייטק, מי שמרו על הקיים ומי האטו. אנו כמיזם התאמנו את הפעילות שלנו והסטנו משאבים בהתאם לצרכים השונים של החברות."
אמש, ברוח חודש הרמדאן, ובמסגרת שבוע הגיוון הבינלאומי, ודווקא בימים מורכבים אלו של משבר הקורונה, התקיימה פגישת זום בין מר רובי ריבלין, נשיא המדינה, לבין צוות קו אימפקט והמנכ"לים של החברות השותפות למיזם. במהלך המפגש אמר הנשיא: " שוויון ושותפות אינם מותרת. הם הבסיס של החיים המשותפים שלנו על הארץ הזו", והודה למנכ"לים על אשר פתחו מלכתחילה את דלתם לעבודה משותפת עם קו אימפקט ועל המשך העשייה בתחום הגיוון וההכלה גם בתקופת הקורונה.
נתונים סטטיסטיים מצביעים על כך שהחברה הערבית, ובמיוחד נשים ערביות, נפגעו תעסוקתית מהקורונה יותר מהחברה הכללית. יש לכך כמה סיבות. האחת, הרבה מהעובדים מהחברה הערבית עוסקים בענפים שנפגעו קשה מהשבר כגון תיירות, שירותי אוכל ואירוח, מכירות וייצור. עבודות מסוג זה צומצמו ואף עצרו פעילות. בנוסף, מעבר להתמודדות עם נושא ראיונות ,המעבר לגיוסים וירטואליים הוסיף לחץ וחסם נוסף וגרמו להם להימנע מלהתמודד על משרות. כמו כן, לא מעט נשים מהחברה הערבית יכלו להיענות לאפשרות לעבוד מהבית למרות שהוצע להן ובחרו להיות בחל"ת. הן בגלל הילדים שהיו איתן בבית והן בגלל קשיים טכנולוגיים של חיבור מרחוק למערכות ממוחשבות.
נוא: "בתחילת הקורונה צעירים רבים מהחברה הערבית ניזונו מהתקשורת. ברגע ששמעו על הסגר והמשבר הכלכלי הם הסיקו שאין טעם לשלוח קו"ח וזאת למרות שחברות המשיכו לגייס. אנו מנסים לפעול בצורה צמודה עם החברות העסקיות. יחד עם זאת המיזם מוביל פעילות ב 30 חברות מהמגזר העסקי בארץ ולכן יכולת השליטה שלנו בתחום הגיוון וההכלה מצומצמת לחברות אלו בלבד. החברות ששותפות במיזם אכן המשיכו לדאוג לעובדים שלהם מהחברה הערבית, המעיטו בהוצאתם לחל"ת, אפשרו עבודה מהבית ואף העבירו תרומות למשפחות נזקקות מהחברה הערבית בימי הרמדאן. כך שאנו רואים את המחויבות והאחריות של החברות העסקיות לא רק כלפי העובדים שלהם אלא כלפי החברה בכלל והחברה הערבית בפרט.
הבעיה היא שבנוסף אליהן ישנן עוד חברות רבות בתעשייה הישראלית שעדיין אינן מודעות לחשיבות הגיוון וההכלה ולכן הדאגה שלנו כעת היא שהרבה טאלנטים מהחברה הערבית לא יגויסו למשרות משמעותיות רק בגלל העובדה שתהיה תחרות רבה על משרות והם יידחקו הצידה. חשוב לציין כי עסקנו במהלך הקורונה בהרבה פעילות הסברתית בקרב החברה הערבית, כמו הרצאות אונליין, מגזין עם תוכן מגוון, והעברת מסרים מחזקים ברשתות החברתיות. עודדנו את הצעירים להמשיך לשלוח קו"ח והעברנו מסר ברור שחברות עסקיות צריכות ומחפשות אותם. שיש להם הרבה מה לתרום למגזר העסקי בארץ, גם אם הימים הם ימים של משבר."
ומה עכשיו? היום שאחרי….
נוא:" אנחנו בקו אימפקט רואים הזדמנות להתפתחות בעקבות הקורונה. למשל בכל הנושא של העבודה מהבית. אחד הקשיים שמונעים מצעירים וצעירות מהחברה הערבית להגיש מועמדות למשרות הוא המיקום הגיאוגרפי. היציאה ממקום מגוריהם וההתרחקות מהמשפחה לא קלים להרבה מהם, בעיקר לנשים ולאמהות. ועכשיו, כשמנכ"לים רבים גילו את האפשרות והיתרונות של עבודה מרחוק, אנחנו מקווים שבזכות זה ייפתח חלון הזדמנויות לעובדים נוספים מקרב החברה הערבית להשתלב בעולם התעסוקה הישראלי."
במפגש הזום שהתקיים אתמול עם הנשיא הביעו המנכ"לים מחויבות מלאה להמשך העשייה בתחום הגיוון וההכלה. הם טענו שהם לגמרי מחויבים לנושא וכי אין להם כל כוונה להסיר אותה מסדר יומם.
דוד פורר, יו"ר חברת נאופארם אמר במפגש: "לאחר שנים של מאמצי גיוון חלה בשנתיים האחרונות פריצת דרך בנאופארם בגיוס, שימור וקידום עובדים מהחברה הערבית לאור השותפות עם קו אימפקט. זה לא רק לגייס עובדים זה להצליח לשמר, לחבר עובדים יהודים וערבים ולייצר סביבה משותפת מכילה. זה טוב לאווירה, לחוויות העובדים, למוטיבציה ולעסקים."
אייל דרור –מנכ"ל שטראוס: "למה אנחנו רוצים להיות חברה מגוונת? מתוך אמונה אמיתית בכבוד האדם". "ככל שמעמיקים זה הופך להיות אתגר אישי ויש לי אמונה שנמשיך לחבר עוד גופים עסקיים בסופו של דבר גם נצליח להזיז דברים בצורה אחרת".
"צריך להתעקש על שוויון כי הוא בסיס להכל" "קשיים ופערים ברמה האישית והחברתית מעמיקים במשבר וצריך להקפיד על שוויון".
נוא: " זה מרגש להביט על התמונה הכוללת ולראות שיש הצלחות בעקבות ההשקעה והעבודה הרבה שלנו. מרגש לראות את המחויבות של כ"כ הרבה מנכ"לים אשר פתחו בפנינו את הדלת לפני כמה שנים והיום מחויבים יותר מתמיד לרעיון. אנחנו מבינים שהצלחנו לשנות גישה והשקפה בקרב החברה הישראלית. אמנם הדרך עוד ארוכה ואנחנו זקוקים לממשלת ישראל שתמשיך לתמוך במיזם וברעיון ע"י מתן ליווי לחברות, תמריצים וכל תמיכה אחרת שתסייע להפיץ הלאה את הבשורה."
לסיכום נביא את דבריו של ניר לוינגר, מנכל חברת המכירות, אשר סיפר על כך שאף עובד בחברה לא הוצא לחל"ת ולא נפגע ממשבר הקורונה תעסוקתית. ניר עדכן אודות גיוס של 30 עובדים מהחברה הערבית דווקא בחודשיים האחרונים בלב משבר הקורונה ועל מחויבות עמוקה להמשיך לפעול באותה נחישות לשילוב החברה הערבית באופן מלא והולם תעסוקתית בחברה.
היה הראשון לכתוב תגובה