ככלל, תנאי האשראי משקפים את הסיכון שיש לבנק כלפי הלקוח, הבנק בוחן את הסיכונים שיש לו במתן האשראי ומתמחר את תנאי האשראי בהתאם, אשראי בסכום גבוה, תקופה ארוכה, החזר חודשי גבוה בדר"כ יסכנו יותר את הבנק והבנק יגדיל את תנאי האשראי (ריבית גבוהה), הלוואה שתגובה בביטחונות כדוגמת נדל"ן, כלי רכב, תכנית חיסכון, קרן השתלמות אשר ישועבדו לבנק לטובת הבטחת האשראי, וכן היסטוריה חיובית של הלקוח עם הבנק, תקטין את הסיכון של הבנק ולכן הבנק יתמחר את האשראי בריביות נמוכות יותר.
הבנק רוצה להיות בטוח שתחזירו את האשראי שהוא העניק לכם, ככל שהוא בטוח יותר בכך, הוא יקטין את המרווח שלו (יכול להגיע בתנאים מסוימים גם לגובה ריבית הנמוך מריבית הפריים [מה היא ריבית הפריים – נסביר בהמשך]) ככל שהבנק סבור שהסיכון שלו במתן האשראי גבוה, הוא יתמחר את האשראי גבוהה אשר יכול להגיע לריבית הפריים בתוספת 13% לשנה.
מהי ריבית הפריים? ריבית הפריים הינה ריבית המשמשת כבסיס לתמחור עסקאות פיננסיות, הבנק בדר"כ מציע את האשראי שלו ללקוחות ביחס לריבית הפריים. במילים אחרות הבנק אומר, אני לא יודע לצפות מה יהיה שיעור הריבית בעתיד, אבל לא משנה מה תהיה הריבית במשק, אני רוצה מרווח של 2% מריבית הפריים שתהיה, וכך הבנק יודע, שלא משנה מה יהיה גובה הריבית בעתיד, הוא תמיד ירווח מהעסקה הזו 2%.
איך מחשבים את גובה ריבית הפריים? פשוט, קחו את ריבית בנק ישראל העדכנית (שהינה בשיעור של 0.1% נכון לספטמבר 2020) תוסיפו מרווח קבוע של הבנקים בשיעור של 1.5%, וקיבלתם את ריבית הפריים העדכנית.
שיטת תמחור זו, אמורה להביא את הבנק לרווח תמידי ממתן אשראי, האם הבנק יתמחר את מתן האשראי בגובה ריבית הפריים? לעיתים נדירות בלבד, הבנק חושש מכך שהלקוח יתקשה להחזיר את האשראי לכן מעבר למרווח הקבוע שלו (ריבית הפריים) הוא גם מוסיף מרווח קבוע נוסף שנוסף למרווח הקבוע בפריים.
כיצד הבנק קובע את שיעור ההוספה או ההפחתה מגובה ריבית הפריים?
ככלל, מהסיכון שהוא צופה ללקוח בעמידה בתנאי האשראי, כאן נכנס לתמונה חוק נתוני אשראי, התשע"ו-2016 שנכנס לתוקף באפריל 2019. אם עד כניסת החוק לתוקף, כל תאגיד בנקאי היה אוסף מידע באופן עצמאי על כל לקוח ולקוח או היה מקבל מידע שלילי על לקוח במקרים של כשלים מהותיים בהחזר האשראי (כדוגמת הגבלת חשבון, פשיטת רגל, לקוח מוגבל חמור, תיקי הוצל"פ וכו'), יצא מכך שאם בבנק אחד התקשית בהחזר האשראי וכתוצאה מכך דירוג האשראי שלך אצל אותו בנק היה נמוך, בנק אחר כנראה לא היה יודע מזה והבנק האחר היה יכול להציע לך אשראי זול משמעותית מהאשראי של הבנק שלך בבחינת "זה לא כואב אם אתה לא יודע".
בא חוק האשראי החדש וטורף את הקלפים, וממסד מאגר מקיף ומסודר על ההנהלות השוטפת של הלקוח. לא רק מידע שלילי במקרה קיצון או איסוף מידע פרטני, כי אם דיווח שוטף, עקבי ומתמיד על התנהלות הלקוח למאגר הנגיש לכל הגורמים המימונים עד שלוש שנים אחורה.
וכך, כל גורם מימוני טרם מתן אשראי בודק את הלקוח ובוחן את מוסר התשלומים של הלקוח, האם הלקוח נוהג לעמוד בתנאי האשראי, האם חזרו לו הוראות קבע או שיקים ועל סמך בדיקה זו מקבל החלטה האם לתת בכלל ללקוח אשראי, מה הסיכון במתן האשראי ועל סמך האמור, יחד עם שיקולים של מו"מ הגורם המימוני מתמחר את העסקה בהתאם.
האם יש לנו גישה לנתוני האשראי שנאספו עלינו? כמובן, כל אזרח יכול בפשטות ובקלות להיכנס לאזור האישי באתר מערכת נתוני האשראי שהשיק בנק ישראל, ולאחזר את הדו"ח שנאסף עליו; זכותך לאחזר דו"ח אחד בכל שנה ללא עלות שישלח אליו ישירות לדוא"ל אחרי הליך של זיהוי.
הדוח שנאסף עליי מכיל מידע שלילי שאיננו מדויק וגורם לי נזק, מה עלי לעשות?
במידה והנכם סבורים שהמידע שנמצא לגביכם במאגר נתוני האשראי מכיל טעויות, אינו שלם או חלילה אינו נכון, ניתן להגיש בקשה לתיקון מידע, מחיקתו או השלמתו. לא פעם, הדו"ח שנשלח על ידי הגורם המימוני אינו מדויק ומכיל דיווח שגוי בין היתר בקשר בנוגע לאיחור בעמידה בתנאי האשראי או דיווח שגוי על החזרי חיוב או דיווח שגוי על החזרי שיקים, ניתן כאמור לפנות לחברת נתוני האשראי לתיקון הטעות, חברת נתוני האשראי תפנה למקור המידע אשר נדרש להשיב בתוך 7 ימים, ומנהל מאגר המידע מחויב ליתן את תגובתו בתוך 30 יום מקבלת התגובה ממקור המידע; מומלץ להגיש את הבקשה לתיקון הטעות דרך האזור האישי במערכת נתוני האשראי.
מכניסת החוק לתוקף למעשה דו"ח חיווי האשראי שמתקבל ממערכת נתוני האשראי מהווה את "תעודת הזהות הבנקאית" שלנו וכמעט רק על בסיסה יחליט הגורם המימוני האם לתת לנו אשראי ומה הסיכון שלנו כלפיו (סיכון גבוה = ריבית גבוה), יש להקפיד שלא לחרוג ממסגרות האשראי, לא לאפשר החזרי חיוב או החזרי שיקים ובמידה ואנו צפויים להיכנס לתקופה מאתגרת כלכלית יש לעשות זאת בהסכמת הבנק תוך עמידה בכל מסגרות האשראי, במקביל מומלץ לוודא שהדו"ח שמופק עלינו הוא דו"ח חיובי שמציג אותנו כלקוחות בטוחים שעומדים בכל ההתחייבויות שלנו.
מכניסת החוק לתוקף למעשה דו"ח חיווי האשראי שמתקבל ממערכת נתוני האשראי מהווה את "תעודת הזהות הבנקאית" שלנו וכמעט רק על בסיסה יחליט הגורם המימוני האם לתת לנו אשראי ומה הסיכון שלנו כלפיו (סיכון גבוה = ריבית גבוה), יש להקפיד שלא לחרוג ממסגרות האשראי, לא לאפשר החזרי חיוב או החזרי שיקים ובמידה ואנו צפויים להיכנס לתקופה מאתגרת כלכלית יש לעשות זאת בהסכמת הבנק תוך עמידה בכל מסגרות האשראי, במקביל מומלץ לוודא שהדו"ח שמופק עלינו הוא דו"ח חיובי שמציג אותנו כלקוחות בטוחים שעומדים בכל ההתחייבויות שלנו.
הכותבים הינם עו"ד תומר קרמר ועו"ד אסף ג'רבי, שותפים במשרד עורכי דין 'בראשית' בגליל התחתון, מומחים בהסדרי חוב, מימון למגורים, ומקרקעין, מוזמנים להכיר כאן> https://www.beresheet.biz/
היה הראשון לכתוב תגובה